<h1>נמוקי יוסף — שבת</h1>
<h2>דף ח:</h2>
[שבת קל"ז ע"א] מתניתין. נולד בין השמשות נימול לט'. שהרי ליום שמיני של מחר הוא נימול. ושמא בין השמשות יום הוא ונימול לתשעה. היה היום ערב שבת. אי אפשר למולו בשבת הבאה דשמא תשיעי הוא, והויא לה מילה שלא בזמנה ואינה דוחה שבת. וצריך להמתין עד לאחר השבת שהוא עשירי. חל י"ט להיות אחר השבת. אין מילה שלא בזמנה דוחה אותו, ונימול לאחד עשר.
<h2>דף יט:</h2>
[שבת צ"ב ע"א] במרפקו. אצילי ידיו. אישילי"ש בלעז. ואע"ג דתנן במסכת ערכין [י"ט ע"ב] פרק האומר משקלי עלי, האומר משקל ידי עלי, רבי יהודה אומר ממלא חבית (יין) [מים] ומכניס ידו עד מרפקו, היינו מה שאנו קורין קובד"י. דאי עד הכתף, היכי מקרי יד עד הכתף. וכן הוא מוכח במסכת אהלות [פ"א מ"ח] רמ"ח איברים יש באדם, המרפק מקמי זרוע הוא. י"ל דכל מה שיש מן הקובד"י עד הכתף נקרא מרפק. ואצילי ידיו בכלל. ובמסכת ערכין קרי מרפק לתחלת המרפק, והכא קרי המרפק, דהיינו אצילי ידיו.
